הומאופתיה ונשימה

נשימה היא פעולה שאנו מבצעים כל יום, כל דקה, כל שניה, מהרגע בו הגחנו לאוויר העולם, והשאלה היא מתי בפעם האחרונה, עצרנו לרגע, לא חלילה את הנשימה שלנו, אלא עצרנו לרגע של חשיבה על הפעולה הזאת שבלעדיה לא היינו יכולים להמשיך את חיינו?!

כולנו נושמים, כולנו יודעים לנשום אבל לא כולנו יודעים לנשום נכון, ולא מעריכים את חשיבותה של נשימה בכלל ונשימה נכונה בפרט. הומאופתיה קלאסית עוסקת בתחום זה ועוזרת לרפא במקרה שצריך.

מאד בקצרה על הפיזיולוגיה של נשימה:

מערכת הנשימה מורכבת מ- 4 חלקים:

1.האף – מערכת הנשימה מתחילה באף. נשימת פה אינה תקינה, שכן הפה קשור למערכת העיכול. לכל מערכת הנשימה רקמה שמייצרת סוג של ריר דיבקי שתפקידו למנוע זיהומים במערכת הנשימה. במעלה האף יש רקמה לימפטית הנקראת "אדנואיד" (המוכר בשפה השגורה כ"שקד שלישי" ועליו אכתוב במאמר אחר).
2.הלוע והגרון – סוג של אזור ביניים המחבר בין האף, האוזן והגרון.
3.קנה הנשימה והסמפונות.
4.הריאות – כל ריאה מתחלקת לאונות. השמאלית ל- 2, הימנית ל- 3 אך חשוב לציין כי הן פועלות בדיוק אותו הדבר.

קצב הנשימה אצל אדם מבוגר יהיה כ- 12-20 מחזורים בדקה. בילדים נראה 18-30 מחזורים בדקה. טיפול באמצעות הומאופתיה בהחלט יכלול את הבדיקה למספר המחזורים בדקה.

יש לנו 4 סוגי נשימה:

1.במוח המאורך יש רצפטור (חיישן) שרגיש ל- CO2 (פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו תחמוצת הפחמן), כל פעם שיש עודף של CO2 הסרעפת מתכווצת. כלומר הנשימה היא לפי אופי העבודה שבא אני עובד. זאת נשימה של גברים החיים באזורים של מישור או אנשים שעובדים עבודה פיזית או אנשים שעובדים בעבודה מונוטונית, עבודה מתמשכת, הרבה שעות.
2.יש נשימה של הצלעות, יש הקוראים לה נשימת חזה. בסביבות 22 מחזורים בדקה. בנשימה הזאת יש העדפה קטנה של חמצן על פני CO2. נשימה האופיינית לנשים, נשימה שמעוררת את האדם לצד החוויתי של החיים. הנשימה הזאת עוזרת לרגשות להתפתח. הנשימה הזאת עוזרת לתת מודע להיפתח יותר. זאת נשימה שמתאימה לגברים שעובדים בעבודות לא פיזיות, עבודות של אמנים כמו משורר או סופר.
3.נשימת כתפיים - זאת נשימה לצורכי ומצבי דחק, זאת נשימה מאד מהירה. "נשימות כלב". נשימה המכניסה כמויות גדולות של חמצן והיא אופיינית בעיקר במצבים של איבוד דם ומצבי לחץ. לרוב ניתן לראות אנשים היסטריים אשר יכולים להיכנס למצב זה. במצב זה הקלציום (הסידן הפחמתי) עוזב את המרווח הבן תאי, והאדם מרגיש זרמים של חשמל בגוף או שיש התכווצות של איברים. תחושה מעט מוזרה ולא מוכרת. במצב זה, המוח נעשה בצקי ולכן לא בריא שמצב זה ימשך הרבה זמן.
4.נשימה עם כל הריאה - נשימה אופיינית באזורי הרים מאד גבוהים, כאשר החמצן מאד דליל ואז כל הריאה נושמת. במקרה כזה יש לנו עודף של CO2 לעומת החמצן, זה מצב שמביא לחוויות פראפסיכולוגיות, תופעות מיסטיות.

מגוון דרכים לנשימה על פי הומאופתיה :
נשימה עמוקה - קיימים מצבים בו אנשים חיים במתח מסוים למשך תקופה ארוכה, במצבים אלו אנו נראה שיבושים בתפקוד העצבי, דבר היוצר מצב בו אנשים מרגישים צורך לקחת נשימה מאד עמוקה על מנת להירגע. הרעיון כאן קשור לשליטה עצמית.

אם אני לוקח נשימה עמוקה לבטן, זאת נשימה של שליטה עצמית. יש לי תחושה שמערכת העצבים עובדת מהר מידי ואני מאבד שליטה, ואז אני לוקח נשימה עמוקה, מכניס הרבה אוויר ואני נכנס למצב של שליטה עצמית. יש המכנים אותה נשימת סרעפת, "חיים של שליטה".

אנחות - ברוב המקרים אנחה מגיעה ממצב נפשי. אנחה יכולה להגיע אם האדם רוצה לשתף את הסביבה במה שקורה לו. אנחה היא גם סוג של פסק זמן שאדם לוקח. פעולת הדיבור משבשת את צורת הנשימה שלנו, ואנחה מסדרת את צורת הנשימה.

פיהוק - פעולת זו ממלאת את הריאה בצורה מאד חזקה, הפיהוק בא על מנת לשחרר את האדם מדילמות. ברגע שיש כיווץ של שרירים, במיוחד שרירי הישרדות כמו שרירי הלעיסה, ועכשיו הגוף משחרר את שרירי הלעיסה ונוצרת הרפיה בגוף, ובו בזמן יש כניסה של אוויר לגוף שיוצר שליטה.

דוגמא: את/ה רוצה ללכת לישון ואני באתי אלייך ואני לא הולך הביתה, עכשיו את/ה בדילמה. הדילמה היא האם ללכת לישון ולא נעים לך כי אני אצלך בבית, המתח והדילמה מה לעשות, גורמים לכיווץ של שריר הלעיסה שהוא השריר חזק במיוחד, וכאשר הוא מתכווץ, מבלי שנשים לב האדם נכנס למתח גדול. הפעולה ההפוכה מגיעה עם הפיהוק שמותח את השריר, והשריר נמצא כעת בסכנת היקרעות והוא בסכנה. ואז החלק ההישרדותי העמוק יותר מרפה את השריר ע"י נשימה מאד עמוקה, פיהוק. לכן אחרי פיהוק יש תחושה של יותר כוח ויותר שליטה.

ההבדל לפי הומאופתיה בין נשימה דרך האף או דרך הפה:
נשימה דרך האף - נשימה זו יותר קשורה לריאה עצמה, הנשימה הזאת יוצרת את המרחב הרגשי. אם אני אכנס לנשימת יתר דרך האף אני אכנס לתחושות רגשית. נשימה דרך האף מפתחת את הרגשות. האף מייצר מאין רפלקס לריאות. המעניין הוא שהנחיר השמאלי מגרה את הריאות, הנחיר הימני מגרה את דרכי הנשימה.

נשימה דרך הפה - מייצרת ועוזרת למרחב התחושתי. כאן, כאשר אני נושם דרך הפה יכול להיכנס למצבי תוקפנות. הנשימה הזאת עוזרת לאדם לפתח את התחושות. נשימה זאת מתאימה לאנשים מופנמים יותר.

הומאופתיה קלאסית עוזרת לאנשים וילדים הסובלים מבעיות הקשורות למערכת נשימה ומטרת הטיפול ההומאופתי להביא את האדם לריפוי שלם ולא רק מקומי, כלומר לא להעלים את הסימפטומים אלא להשיב את האדם לבריאות.